"היו לאנשים אשר ברצונכם להיות, אך תחילה היו לאנשים אשר ביכולתם לרצות" (זרתוסטרא).


מהו דיכאון?
רובנו בחיי היום יום מתארים תחושות זמניות של דכדוך, עצב או תסכול כדיכאון. תחושות אלו הן תגובות טבעיות לאירועים לא נעימים או קשים בחיים שחולפות עם הזמן. בשונה מכך, בדיכאון הקליני הסימפטומים נמשכים לפחות שבועיים וגורמים לפגיעה משמעותית ברמת התפקוד של האדם. דיכאון קליני מתאפיין בירידה ניכרת במצב-הרוח, אובדן העניין וההנאה, ירידה משמעותית באנרגיה ובפעילות, התעייפות מהירה. 

התקף של דיכאון יכול להיות מלווה בהצפה רגשית, התפרצויות בכי או כעס, תחושות מועקה, ריקנות, חוסר ערך, רגשות אשמה, שנאה עצמית, אובדן משמעות ותקווה, חוסר עניין באנשים אחרים ובפעילויות שבעבר הסבו הנאה וסיפוק, אפאתיה, חוסר תחושה וחוסר יכולת לבכות. יתכנו הפרעות בשינה או שינה מרובה וקשיי התעוררות, שינויים בתיאבון ובמשקל, אי שקט גופני, ירידה בריכוז, קשב וזיכרון, קשיים בקבלת החלטות, פגיעה בביטחון והדימוי העצמי. תפיסת העולם בדיכאון היא שלילית ופסימית לגבי העבר, ההווה והעתיד. במקרים קיצוניים ייתכנו תחושות קשות של חוסר מוצא, משאלות מוות, מחשבות אובדניות או ניסיון התאבדות. 

עוצמת הסימפטומים, זמן המשכם והמידה בה הם פוגעים בתפקוד התקין אינם אחידים. אנשים רבים משלמים מחיר כבד באיכות חייהם כשמתנהלים מבלי לדעת שהם סובלים מדיכאון. במקרים מסוימים הדיכאון עשוי להסתתר מאחורי התמכרויות שונות לחומרים או לעבודה, או מאחורי רגזנות ועצבנות וקשה יותר לאבחן אותו. במקרים חמורים הדיכאון עלול לשבש את כל תפקודי החיים ואף לסכן אותם. 

מהם הגורמים לדיכאון?
הסיבות להופעת הדיכאון נעוצות בגורמים גנטיים, ביולוגיים פסיכולוגיים וחברתיים, והן שונות מאדם לאדם. מוסכם היום כי קיים קשר הדוק בין הגוף לנפש. שינויים כימיים והורמונאליים בגוף משפיעים על מצב הרוח ועל תהליכי החשיבה. חלק מהמחלות הקשות עלולות להיות מלוות בדיכאון. משברים, אובדנים, תקופות מתח, מעבר ושינויים משמעותיים בחיים עלולים להוביל לדיכאון, כמו גם מצבים נפשיים של חוסר ביטחון עצמי, הערכה עצמית נמוכה, קשיים בקשרים בין אישיים וסיבות פסיכולוגיות נוספות. השילוב של הגורמים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים במצבי הדיכאון מצריך שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי, כמענה הטוב ביותר עבור מרבית המקרים.

האם אפשר לצאת מזה?
השכיחות באוכלוסייה הבוגרת לחלות בדיכאון במהלך החיים היא כ 16%. מחלת הדיכאון גורמת לשינוי מהותי במצב רוחו של האדם ובדרך בה הוא רואה את עצמו ואת העולם סביבו. לפסיכותרפיה ניסיון רב בטיפול בדיכאון ועם טיפול מתאים קיימת סבירות גבוהה לריפוי. למרות המודעות ההולכת וגוברת לחשיבותו של הטיפול הנפשי, עדיין קיימת סטיגמה לגבי קבלת עזרה בבעיות רגשיות ונפשיות. חלקינו תופסים את הסימפטומים של דיכאון כחולשה, ולא כסימן לכך שהחיים יצאו מהאיזון. לרוב, ללא עזרה מקצועית נגרם סבל רב ומיותר לסובלים מדיכאון. אובדן התקווה והעדר מוטיבציה, המאפיינים את הדיכאון, מנתקים את האדם ממקורות התמיכה שלו, מגבירים את תחושת הבדידות ובכך מחמירים ומשמרים את המחלה. קבלת עזרה מקצועית במצב זה היא חיונית. אדם שחווה התקף של דיכאון, עשוי לחוות התקף נוסף. קיימות עדויות לכך שפסיכותרפיה מפחיתה את הסיכון להתקפים עתידיים, או מפחיתה את חומרתם. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בתחום הטיפול בדיכאון. לפסיכותרפיה תפקיד טיפולי מרכזי בהתמודדות עם מצבי דיכאון שונים. מחקרים מראים כי במקרים הקשים יותר השילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי הוא היעיל ביותר מבחינת רמת השיפור ומבחינת יציבותו לאורך זמן. 

לרוב, הנסיבות שמובילות לדיכאון אינן נמצאות בשליטתו של האדם, אבל היכולת, באמצעות הטיפול, לראות כי עומדות בפניו מספר אפשרויות, עשויה להביא לשינוי. הרבה גישות פסיכולוגיות נחשבות ליעילות בטיפול בדיכאון, אבל המחקרים מראים כי לאיכות הקשר הנרקם בין המטפל למטופל ולמוטיבציה של המטופל חשיבות גדולה יותר מגישתו התיאורטית של המטפל, ואף יכולת לנבא את הצלחת הטיפול. 
הטיפול בדיכאון
אני מאמינה כי אמפתיה והבנה עמוקה של הסיבות שהביאו את האדם למצוקה מאפשרים יצירת קשר טיפולי יציב ותומך והקלה בתחושות הבדידות והייאוש הקשים. הדרך שאני עובדת בה בטיפול בדיכאון היא הבנה יחד עם המטופל של הסיבות לתחושות הקשות, מתן כלים ראשוניים להתמודדות, עבודה על זיהוי הצרכים הבסיסיים ודרכי ההתמודדות של המטופל כשצרכים אלו לא מקבלים מענה, פיתוח דרכים יעילות יותר להתמודדות, מתן לגיטימציה לביטוי רגשי, לימוד טכניקות בויסות רגשי, שיפור מיומנויות בין אישיות, איתגור תפיסות נוקשות לגבי החיים, התמודדות עם אבל לא מעובד, משברים או מעברי חיים. המטרה בטיפול היא לפתח ולהחזיר למטופל את יכולתו לעזור לעצמו, ללמוד לזהות התקף דיכאוני עתידי ולתרגל את דרכי ההתמודדות איתו.

לעתים הקשיים במישור הבין אישי ממלאים תפקיד מרכזי בהיווצרותו והגברתו של הדיכאון ולא בהכרח מהווים רק תופעות הלוואי לסימפטומים הדיכאוניים. התקשורת הלקויה עם הסביבה גורמת לחסך בתמיכה הרגשית והפיזית ומחזקת את התפיסות הדיכאוניות. על כן, בהתמודדות עם דיכאון יש חשיבות גדולה לשיפור היחסים הבין-אישיים במשפחה וסביבתו הקרובה של האדם. במידת הצורך ובהסכמתו של המטופל אני מקיימת פגישות משותפות עם בן או בת הזוג או בני המשפחה. שיפור היכולת של האדם לפנות לאנשים הקרובים לו בעת מצוקה על מנת לקבל תמיכה ועזרה תורמת לשיקום הקשר והפחתת הסימפטומים הדכאוניים.

מתי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי? 
אם קיים ספק לגבי חומרת הסימפטומים הדיכאוניים ויש תחושות שליליות שפוגעות באיכות החיים, כדאי לפנות לאיש מקצוע שיסייע בשאלה האם יש צורך בטיפול או ימליץ על דרכי התמודדות עצמאיים. במידה והנכם מרגישים ירידה במצב הרוח, שקיעה בעצב ובייאוש, חוסר תקווה, אובדן של תחושת משמעות, עניין והנאה, יש לפנות לעזרה מקצועית. מחשבות אובדניות מחייבות פנייה לעזרה מיידית.




ביבליוגרפיה
אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח., נוימן, מ. (2006). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. תל אביב : פפירוס.

APA. (2000). DSM-IV-TR. Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 4th Ed. Washington, DC: American Psychiatric Association.

McWilliams, N. (1994). Psychoanalytic diagnosis: Understanding personality structure in the clinical process. New York: Guilford Press.

 

 אתם מוזמנים לפנות אלי ולהתייעץ לגבי הבעיה שמטרידה אתכם

 

שם
דוא''ל
טלפון

שאלה

   צור קשר
054-4727791 | julia.zamed@gmail.com
הטיפולים מתקיימים בקליניקות:
 תל-אביב - נמל ת"א, האנגר 8, "מרכז חיבורים"
 זכרון יעקב - המייסדים 62, "מרכז העוגן".
 חיפה - ליטאניס 4
 
כל הזכויות שמורות ליוליה זמד | דרך הטיפול
* התכנים באתר נועדו כדי לתת מידע כללי בלבד ולכן אינם מהווים תחליף לייעוץ או לפגישה עם גורם מוסמך

Tivonet